בחרתי בתמונה זו כי אני מרגישה היא מייצגת טוב ביותר את הפרויקט שלי.

התמונה היא פורטרט עצמי- הפורטרטים העצמיים בציוריה של פרידה קאלו היו עיקר הציורים שלה, היא וחייה היו ההשראה של עצמה. היא ציירה את עצמה בצורות שונות, דרך רגשות וצבעים שונים והפכה את עצמה למעין דמות.

הפרויקט שלי שם במרכזו את סיפורה- הכאב שלה, הרגעים הטובים והפחות טובים. בצורות שונות, אני מראה אמנותיות ונשיות, את הסיפור שלה, דברים שמאפיינים את יצירותיה, בכל פריים אני מנסה להעביר זאת בצורה אחרת. אני חושבת שפריים זה מראה זאת בצורה הטובה ביותר. יש בו מין הניגודיות- רקע שחור , חשוך ואפל, שמלמד על קושי , במקרה זה מדובר בקושי פיזי שהיה לפרידה קאלו כי הייתה נכה חולה כואבת ומוגבלת פיזית רוב חייה. מנגד יש על הגב את הפרפר, שמסמל חופשיות, תנודה, צבע וחיות. 

פרידה קאלו ידעה טוב ורע בחייה, היא חוותה ,אהבה , לחמה, טיילה ועשתה אומנות כל חייה.

האמנות לוקחת חלק משמעותי גם בחיי וזה מה שהפרויקט שלי שם עליו דגש, במיוחד בתמונה זאת.

למדתי מהעבודה על הפרוייקט שהוא מאוד דינמי, יכולה להיות תקופה של המון רעיונות, הכל זורם והולך חלק ורגעים בהם יותר קשה, יש מחסום יצירתי או שהתוצאות לא תואמות לציפיות, וזו חלק מהדרך. הפרוייקט לימד אותי הרבה על עולם הצילום מבחינה תיאורטית וגם מבחינה מעשית.

למדתי לפרוץ את הגבולות של עצמי, לא לפחד לעורר רגשות אחרים שלא רק טובים, אלא גם אפלים, מסתוריים ואחרים. הצילומים משקפים את עצמי ועם זאת שונים מכל מה שצילמתי לפני כן. השנה התנסיתי לראשונה בצילום סוריאליסטי וזו הייתה חוויה משונה וטובה שעזרה לי להסתכל על אמנות בצורה אחרת.

​

אם יכולתי להמשיך בעשייה כנראה שהייתי מצלמת עוד תמונות בסטודיו כי גיליתי השנה שאני מתחברת מאוד לסוג הצילום הזה, לפני כן חשבתי שהוא משעמם ואין איך "לשחק" עם רקע חלק ותאורה מקובעת ומלאכותית, גיליתי שאני מצליחה לייצר שם צילומים אחרים, שונים שרחוקים מלשעמם.

אם הייתי מתחילה מההתחלה כנראה שהייתי עובדת בצורה מסודרת יותר ומחלקת נכון יותר את הזמן שלי.

זה לא היה תהליך קל, אך הוא לימד אותי המון על צילום ועל עצמי ואני מרוצה מהתהליך שעברתי ומהתוצאה הסופית
בכתיבה נתייחס לנושאים הבאים: האם מה שהשגתי תואם למה שרציתי? האם אני מרוצה מהתוצאה? מה למדתי מהעשייה הזאת? האם היא חידשה לי דבר מה על הנושא שבחרתי או על עולם הצילום? במידה ויכולתי להמשיך בעשייה מה עוד הייתי מצלמ/ת? אם הייתי מתחיל מחדש מה הייתי משנה ? מה הייתי עושה אחרת? מה הרגשתי בתוך התהליך? האם זה היה קשה? קל? במידה והתמודדתי עם קשיים טכניים או מחשבתיים  מהם? כמובן, אפשר להוסיף מעולמי האישי מעבר לשאלות שמוצגות כאן.